הקטנים נרדמו, או שהגדולים סגרו את הדלת של החדר. הכלים במדיח, הבית סוף סוף שקט, ויש רגע אחד שהוא רק שלך. מכירה את מה שמגיע אז: חשק למתוק בלילה, והרגליים כבר במטבח?

חלק מזה בא מהגוף עצמו. התיאבון למתוק נוטה לעלות לקראת הערב לפי השעון הפנימי, ועליו יושבות העייפות של סוף היום וההרגל של אותה שעה ואותה ספה. לכן "היום אני מתאפקת" נשבר מהר, ומה שעוזר יותר הוא סוף ברור לערב, והמתוק רחוק מהעין.

למה יש לי חשק למתוק בלילה?

כי התיאבון עולה בערב גם בלי קשר למה שאכלת ולכמה שישנת. במחקר מ-2013 הוחזקו 12 מבוגרים בריאים 13 ימים במעבדה, ואכלו וישנו בכל שעות היממה. הרעב היה הכי נמוך בסביבות 8 בבוקר והכי גבוה בסביבות 8 בערב, וכך גם החשק למתוק ולמלוח.

הסייג: היו שם רק 12 אנשים, בני 20 עד 42 ובלי השמנה. השעון הוא חלק אחד מהסיפור, ואת השאר רואים בחיים עצמם.

במחקר על 189 מבוגרים בתוכנית ירידה במשקל, 82% מהם נשים בגיל ממוצע של 52, המשתתפים דיווחו באפליקציה על אכילה שלא תכננו. בתחילת התוכנית כמחצית ממנה קרתה בין 18:00 לחצות, ואחרי חצות רק כ-1%. וקרוב למחצית ממנה קרתה בבית.

זה דיווח עצמי של אנשים בתוכנית, ובכל זאת נראה שה"לילה" הוא לרוב הערב שאחרי הבית. הערב שייך לארוחה, למקלחות ולכביסה, והזמן של נשים רבות מתחיל רק בסביבות תשע, אצל חלקן בחצות.

אחת הנשים כתבה: "אני רגילה לאכול אחרי שהם ישנים אחרת הם משגעים אותי". זה ההסבר שלנו, מתוך מה שנשים כותבות לנו, ואין עליו מחקר: בבית שנרגע, המתוק הוא לפעמים הדבר היחיד באותו יום שלא מבקש ממנה כלום.

למה אני רעבה בלילה, ומתי זה בכלל לא רעב?

לפעמים זה רעב אמיתי, והרבה פעמים זו עייפות או הרגל. שלושה דברים חוזרים.

רעב. ארוחת ערב קטנה מדי מביאה רעב, ורעב מביא עוד אכילה. במחקר על תוכנית ירידה במשקל, רעב קדם לאכילה שלא תכננו. ארוחת ערב שבאמת שבעים ממנה עוזרת יותר מלהחזיק מעמד, ועוד על זה יש באוכלת מעט ולא יורדת במשקל.

עייפות. כשישנים מעט, אוכלים יותר נשנושים אחרי ארוחת הערב, ועל הקשר בין שינה למשקל יש פירוט בסיבות הנפוצות שנשים לא יורדות במשקל. והמתוק לא נותן לעייפה את מה שהוא מבטיח: בסקירה של 31 מחקרים, אחרי סוכר אנשים לא הרגישו ערניים יותר ולא במצב רוח טוב יותר.

"אין לי שינה רצופה, ואז אני אוכלת באמצע הלילה", כתבה אחת הנשים. זה נוגע במיוחד למי שהשינה שלה נקטעת, למשל בגיל המעבר.

הרגל. בניסוי בקולנוע, מי שהיה להם הרגל חזק של פופקורן אכלו אותה כמות מפופקורן טרי ומפופקורן מעופש, כמעט בלי קשר לרעב. מחוץ לקולנוע זה לא קרה. הניסוי היה על פופקורן, אבל אצל רבות הספה בתשע בערב עובדת דומה: השעה והמקום מדליקים את הרצון.

איך להפסיק לאכול בלילה: מה עובד טוב יותר מלהתאפק

קודם בודקים אם זה רעב. רעב אמיתי אחרי ארוחת ערב משביעה נדיר, וכשהוא חוזר, ארוחת הערב היא מה שמשנים. אם זה חשק בלי רעב, מחליטים מראש מה עושים במקום.

בניסויים על נשנושים של סטודנטים, תוכנית מהסוג "אם בא לי לנשנש, אז לא אנשנש" דווקא חיזקה את ההרגל, ותוכנית של החלפה לא. ניסוח שעובד טוב יותר: "כשאני עומדת מול המקרר, אני שולחת הודעה לחברה".

שלושה דברים עוזרים לזה להחזיק.

סוף ברור לערב. אחרי ארוחת ערב משביעה, האוכל של היום נגמר והמטבח נסגר. אין צורך בשעה קבועה: מה שעובד הוא החלטה שהתקבלה מראש, לפני שעומדים מול המקרר. מי שלוקחת תרופות לסוכרת, בהריון או מניקה, עם מחלת כליות, בטיפול נגד סרטן או עם הפרעת אכילה, מדברת עם הרופא לפני שינוי באכילה.

אכילה ממש לפני השינה נקשרה במחקרים לשינה פחות טובה ולסוכר גבוה יותר בלילה. ומי שנוטה לצרבת סובלת ממנה יותר כשהיא שוכבת עם קיבה מלאה: ההנחיה האמריקאית לריפלוקס ממליצה להימנע מארוחות שעתיים עד שלוש לפני השכיבה.

משהו לעשות במקום. הדחף עולה ויורד ולא נשאר באותה עוצמה כל הערב, אז צריך לעבור את הרגע, לא את הערב כולו. בניסוי על 31 סטודנטים, שלוש דקות של טטריס הורידו את עוצמת החשק.

המתוק רחוק מהעין. בניסוי בריטי הניחו לפני 246 מבוגרים קערת M&M's, במרחק יד או חצי מטר רחוק יותר. כשהייתה קרובה, כשבע מכל עשרה לקחו ממנה. כשהייתה רחוקה, פחות משישה, וזה עבד גם כשהראש היה עמוס במשימה אחרת.

הראיות על זה לא חזקות, אבל זה לא עולה כלום. בפועל: ארון גבוה וקופסה אטומה. החטיפים של הילדים לא צריכים לצאת מהבית, רק מהשיש.

מתי זה כבר יותר מחשק?

כשהאוכל יוצא משליטה, ותוכנית ומרחק לא מספיקים. זה לא כישלון, ויש לזה עזרה. כמות גדולה בזמן קצר עם תחושה שאין שליטה ובושה אחר כך, קימה בלילה כדי לאכול, או תחושה שרוב האוכל עבר לשעות שאחרי ארוחת הערב: אם זה מפריע לך, זו סיבה לפנות, גם אם זה לא קורה כל שבוע.

אלה יכולים להיות בולמוסים, תסמונת אכילה לילית או מצב אחר, ורק איש מקצוע מבחין ביניהם. הכתובת היא רופאת המשפחה, מרפאה לבריאות הנפש בקופה, או מטפלת שמתמחה בהפרעות אכילה. מי שאחרי אכילה כזאת מקיאה, לוקחת משלשלים או לא אוכלת יום שלם, פונה כבר עכשיו.

מי שלוקחת תרופות לסוכרת שיכולות להוריד את הסוכר, כמו אינסולין: רעד, רעב פתאומי, עייפות, סחרחורת או בלבול יכולים להיות סוכר נמוך, וזה לא חשק. מטפלים בזה מיד בסוכר מהיר, למשל כף סוכר או דבש, לפי מה שהרופא הנחה. מי שמאבדת הכרה או מפרכסת: 101 מיד.

מה עושים

אפשר להתחיל הערב: להחליט שאחרי ארוחת הערב האוכל נגמר, ולהעביר את המתוק לארון הגבוה.

ערב שנגמר במקרר לא אומר כלום: במחקר על תוכנית ירידה במשקל, כמעט כולם אכלו משהו שלא תכננו כבר בשבועות הראשונים. "אני כישלון" לא עוזר לחזור, ואצל נשים עם בולמוסים המחשבה הזאת אפילו קירבה את הבולמוס הבא.

ואם הערבים מסודרים והמשקל לא זז, הסיבה כנראה במקום אחר, ושווה לקרוא מה עושים כשהמשקל תקוע.

שאלות נפוצות

רעב בלילה, מה עושים?

קודם מבחינים: חשק בלי רעב עובר עם משהו אחר לעשות. רעב אמיתי שחוזר ערב אחרי ערב הוא סימן שארוחת הערב לא משביעה מספיק, ושם מתחילים.

אפשר לאכול מתוק בערב בכלל?

כן, לא צריך למחוק מתוק מהחיים. קשה יותר לעצור כשהוא מגיע מתוך הרגל, בלי שהחלטת עליו.

אני מכורה לסוכר?

זה מרגיש חזק, ויש לזה סיבה במוח. אבל אין ראיות טובות שסוכר לבדו ממכר בבני אדם כמו סם, ותחושה של אובדן שליטה ראויה להתייחסות ולעזרה.

הכתבה נכתבה על ידי מערכת אומרת ביי, תוכנית של 4 חודשים לירידה במשקל לנשים. המידע כאן כללי ולא מחליף ייעוץ רפואי.

מקורות